אני עובר ל-6 אימונים בשבוע,
החלוקה שלי היא 2 אימוני שחייה, 2 לריצה ו-2 אופניים, שיהיה מסודר, מאורגן, לא?
האמת שכל הזמן הרבה עניינים קורים (מצד אחד) והתחושה היא לתת לחיים להמשיך "בלי להפריע" (ולא לעצור ולכתוב) מה שגורם לדיליי רציני בעדכוני הפוסטים,
אני מניח שכולם סבלניים לגבי זה,
בכל אופן,
ע"פ חוקי היקום, הראש שלי עכשיו בטריאתלון וכל זוג אופניים מתגלגל לצד הכביש תופס את תשומת ליבי, כל זוג אופניים בחנות אופניים מושך אותי להיכנס וכל זוג משקפי שמש (ספורטיבים, כן) מושך אותי למדוד,
אנחנו אשכרה נשארים ילדים…
האמת שאני מסכים שהספורט הזה יכול להיות יקר ואני מבין את המניעה מלהיכנס אליו,
אלא,
וזה אלא ענק,
אני ממש נלחם לשמור על שפיות פה,
הרי, בוא נגיד שאנחנו לא בעשרה, עשרים או השלושים הראשונים ואנחנו עושים זאת לשמור על כושר או בשביל לא להתנפח או בשביל לפרוק לחצים, אז הרי אפשר לעשות את זה גם עם קורקינט (במידה ואתה מהיר איתו),
בטריאתלון תל אביב למשל הם לא מרשים להתחרות עם אופני הרים רק עם כביש, האמת שאני לא כל-כך מבין למה, יותר נכון אני לא מבין למה לחייב,
נכון, חשוב מאוד לשמור על מסגרת של זמנים, על מנת שלא כל אחד שמתחשק לו יחליט לקפוץ על העגלה ואתה גם לא רוצה שהתחרות תחרוג מזמנה ותגלוש ליום או יומיים,
אבל ההיצמדות יתר לרכוש דיי מפריע, מה עוד שכולנו יודעים שבסופו של דבר אנחנו עושים את זה לנפש (חוץ מהמקצוענים שברוב המקרים עושים את זה בשביל הכסף והמעמד),
אני כל יום מברך על המקום או יותר נכון המיקום שאני נמצא בו, גם מבחינת הריצות וגם מבחינת השחייה,
הבריכה שבגבעת חיים איחוד פשוט מה שנקרא פיקס,
אני משתדל להגיע על הבוקר (בע"ה מחר יהיה וידאו) ועד שבע כבר לסיים,
היא פחות מעשר דקות מהבית והאווירה מאוד משפחתית,
את הרכיבה אני משתדל לעשות כמה שיותר מגוונת, כי ברוך השם גומעים קילומטרים בכל אימון, את הרכיבה האחרונה ביצעתי על כביש 581 לכיוון כביש 6, כלומר עד מגל וחזרה, אני מנסה מידי פעם לצאת מהפוקוס של "עוד-20-דק-מסתובבים" "עוד-10-דק-מסתובבים" ולהינות מהנוף, קלטתי פרדס של תפוזים בדרך הלוך ובחזור החלטתי לעשות הפסקה קצרה ולהינות מאיזה 2 תפוזים עסיסים,
בריצות, אני ממשיך לדבוק בנחל אלכסנדר והשמורה,
סה"כ האימונים היום עומדים בממוצע על ריצה של שעה ופעם נוספת של שעה וחצי (זה יעלה…), אימוני שחייה של 42 בריכות (ומשבוע לשבוע זה עולה) כשעכשיו אני עדיין ממשיך עם סטים של 4 בריכות (100מ') אולם אני עושה סט חזק (מהיר יותר) וסט רגוע עם 30 שניות הפסקה ביניהם, אימון אחד של אופניים של שעה ואימון נוסף של שעתיים,
זהו להפעם על העדכון,
שיהיה סופ"ש מוצלח,
איזה כיף שסופסוף כתבת ואני קוראת נהנית ויוצאת עכשו לגמלא ברמת הגולן.
אני אוהבת את ההתיחסות שלך לנוף, מעריכה את היחס לרכוש והתחרותיות ומקוה שמהר מאד גם יופיעו האופניים והמשקפיים.
אני מסירה את הכובע על שישה אימונים שלושה ילדים שני מחשבים אשה בית ותמיד גם ספרים ומוסיקה
אוהבתתת
אמא
כמו תמיד, כיף לקרוא!
אני מבין שאתה לא תראה את עצמך במרתון ת"א הקרוב? או אירועי מרתון דומים בארצנו בקרוב?
תודה רבה לשניכם…
מרתון תל אביב הקרוב לא, אבל ראיתי את המסלול החדש,
האמת שהוא מאוד דומה לקודם (המוקד יהיה בצומת רוקח-אבן גבירול, ו-3 חזרות, לצומת גלילות וחזרה, לרוטשילד וחזרה וחוף תל ברוך וחזרה), אבל אני חושב שהפעם זה יותר מוצלח, לא יודע, רק תחושה שלי שככה זה יותר נכון,
בטח, יש תכנונים לעוד הרבה מאוד ארועים, בע"ה,
סופ"ש רגוע,
הי דרור,
מודה, החגים, העבודה והפעילות הגופנית מנעו ממני להיכנס לאחרונה לבלוג ועכשיו אני רואה שאתה מצליח יפה גם בלעדיי (בצחוק, כמובן, הרי כבר התחלתי לשכוח איך אתה נראה כי בכל האירועים האחרונים לא ראיתי את זיו פנייך וזה מובן, היעד השתנה ותשובת לבך באתגר שביוני).
אני רואה שאתה ממש מתקדם ואני נזכר שוב בפעם הראשונה שהרטבת עצמך במי הבריכה ותראה איפה אתה היום. אני גם מבין את ההתלהבות מהציוד הנלווה לאופניים, מי כמונו, הרצים בפארק ת"א שנפגשים כל פעם מחדש באותם גברים רכובים על אופניים עם מיטב הציוד ושדואגים לצפצף לנו על מנת שנסור מדרכם. נו טוב, כמו שכתבת, ילדים שרק מאשרים את אותה אמרה ידועה (או שלא) "גבר הוא בן כמה שהוא מרגיש" וכל נושא הרכיבה רק מאשר לנו הגברים לרכוש מוצרים מפנקים עבור תחביב הרכיבה.
מצטער, אבל אני מבין את ההגבלה לאופני כביש בלבד. מדובר על תחרות מסודרת, מוכרת ובעלת שם שעליה לשמור על סטאנדרט גבוה ולכן יש להקפיד על נהלים שכנראה הונחתו מאיזה איגוד עולמי לטריאטלונים ששולח לתחרות גם את המקצוענים שבחו"ל.
אמא שלך כתבה בקצרה את מה שרץ לכל אחד מאיתנו בראש לפני שאנחנו יוצאים לעוד אימון "6 אימונים, 3 ילדים" וזה באמת הישג כי בחרת עכשיו תחום שמתפרס על 3 חלקים שכל חלק הוא אתגר בפני עצמו ודורש תשומת לב משלו והתמרון בין המשפחה, העבודה והתחביב הספורטיבי הוא דבר מאתגר שכלעצמו כאשר אתה נמצא יום יום באמבק שבו אתה מנסה למנוע את הפגיעה של כל אחד מהחלקים הכל כך חשובים בחייך ולך תקבע גם למי לתת עדיפות הרי משפחה זאת אהבה אמיתית, עבודה זה דבר הכרחי והספורט טוב לנפש ובתחום שלך גם מאפשר לך כמה רגעים עם עצמך לבד וזה חשוב.
בכל מקרה, כל הכבוד! תמשיך לעדכן ואולי ניתן לך קצת כבוד ונגיע לעודד אותך בעת הכיבוש של עוד אתגר בחייך
טוב לשמוע ממך!
אתה מקסים, אתה יודע את זה?
האמת, גם בריצות יצא לי להיתקל בכל "רוכבי האופנים" האלו שחושבים שהשביל שלהם…
בכל אופן,
כבר הבנו שמושלמים לא נהיה וכנראה גם לא צריך להיות,
תמיד משהו יבוא על חשבון משהו,
יכול להיות שאחד הסודות הוא היכולת לצמצם נזקים….