העיקר הבריאות

כן, המושג הכל-כך נדוש הזה,

אנחנו מתעסקים בזה כל הזמן, אנחנו דואגים לזה כל  הזמן, אנחנו מדברים על זה כל הזמן, אנחנו יודעים על זה כל-כך הרבה ועדיין תמיד יש עוד מה לאמר ולספר,

הוא גם מקבל משנה חשיבות בייחוד כשמדובר בילדים,

אצלהם כל דבר יכול בדקות להתפתח לדבר הגדול הבא (אולם באותה מהירות גם יכול להסתיים….תודה לאל),

בחמישי כבר התחלתי להרגיש את ה"עומס", מה שנקרא הליחה,

הבן הגדול כבר היה בתוך זה,

שישי בבוקר אמרתי לעצמי ננוח, לא נצא לריצה, כנראה הגוף אומר את דברו,

הרגשתי איך אני ממשיך לא להיות מפוקס,

החלטתי שאם זה רק "עומס" אז דווקא רכיבה בשבת בבוקר יכולה אולי לעזור,

אנחנו מתכננים, אלוהים צוחק,

בלילה שבין שישי לשבת לא יכולתי לישון, פתאום הכל כואב,

אני לא יכול לשכב על הגב, לא על הצד, לא על הבטן,

הכל לא נוח,

פשוט כואב,

לבסוף קמתי והרגשתי איך כל שריר בחלק האחורי של הגוף (הגו, הישבן הרגליים) כואב, כואב, אני מנסה להתמתח, כואב, לשבת, כואב, לשכב, כואב, מה שנקרא לקום לבוקר שכולו כאב,

אני יודע שבמצבים כאלה מצד אחד ממש לא צריך להעמיס על הגוף אולם מצד שני צריך כן להניע אותו ולא לתת לו להיכנס למצב שרק ייקבע את חוסר התנועה,

אני מנסה לבחון עם עצמי אם זה מחמיר,

אחרי כמה שעות אני מבין שזה לא מחמיר ואני יודע שזה רק יילך וישתפר,

אנחנו הולכים לעשות סיבוב בנחל המערות, התנועה כואבת אבל תכל'ס מסיחה את תשומת הלב, בראשון בבוקר התחושה כבר טובה יותר ואני אומר לעצמי שאם זה ימשיך ככה אז בשני על הבוקר אני אצא לסיבוב ריצה (נדחה את הבריכה לשלישי בבוקר),

ראשון אחה"צ -

הבן האמצעי מתחיל להשתעל ולהראות עיניים זגוגיות משהו,

שלוש בלילה -

אשתי מעירה אותי,

"קשה לאליה לנשום"

אנחנו כבר מכירים את המקרה, זה קרה גם לפני שנה,

הבנו שמשהו "התיישב" על דרכי הנשימה וצריך לעזור לו,

הפרוצדורה היא להגיע לבית חולים ולעשות אינלציה של סטרואידים שפותחים את דרכי הנשימה, לפעמים המצב רגיש מאוד והדקות האלו מאוד יקרות אז חשוב מאוד להיות באוויר קר (לפתוח את הדלת של הפריזר, מים קפואים או פשוט בחוץ, באוויר הקריר של הלילה) זה גורם להתרחבות העורקים,

מאחר וכבר עברנו את זה לפני שנה, אז ידענו מה צריך לעשות,

הלבשנו אותו ובשלוש ועשרים יצאתי איתו לדנה שבאיכילוב,

סיימנו סבב של אינלציה בדנה, הם לקחו עוד כמה דקות לראות שהוא מתאושש ועם מרשם ביד להמשך אינלציות היינו בחמש וחצי בדרך חזרה הביתה,

נראה שהכל בסדר כרגע,

אחרי כל זה, למי יש ראש לריצה-של-שעה…..

תכל'ס היום אני יודע שאין קשר,

הריצה-של-השעה היא בשביל להתאפס, לקבל אנרגיות, להתמלא,

זה משהו שהוא גדול ממני, כמו שאין לי שליטה על זרימת הדם בורידים,

ההשפעה של הפעילות הזו היא פשוט מאוד עוצמתית,

נחכה "שנתאזן" קצת ונכניס את זה ללו"ז של היום,

שיהיה המשך יום מוצלח,